לביבה

זמן,
אמרה הלביבה שבמחבת,
תני לי עוד
זמן.

הרי הכנת אותי מרכיבים
כל-כך שונים:
תפוחי האדמה שגדלו ברחם האדמה
רחוק מאור השמש
ובושלו בבטן הסיר
והמנגולד הגאה הזה שהניף יד אל השמיים
כמו איזה פרדי מרקורי על במת השדה

איך יוכלו שניים
שבאו מרקעים כל-כך שונים
להפוך לדבר אחד
דבר אחד שיש בו
לב
יבבה
בהייה
לביבה

אני צריכה שמן, אמרה הלביבה
שירכך את ו' החיבור הזאת,
שלא תופסת רק בכוח המועך-פירה.
דיברתי איתם,
הם משוכנעים שאין להם מה לעשות יחד
שניים כל-כך שונים
בטח שלא להפוך לאחד

שמן ואש אני צריכה
לבה
משהו חזק שיבוא וישרוף את ההבדלים
שיאחה את הקרעים בין קור לחום
בין אדמה לשמיים
אש
שתאשש את הרעיון המופרך הזה
שתפורר את מזימת ההתפוררות
שתהפוך אותם לדבר אחד
דבר אחד שיש בו
לב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *